8 בתי ספר יסודיים בגרייסטונס, אירלנד, חתמו על אמנה משותפת: לא קונים סמארטפון לילדים עד גיל חטיבה. הלחץ החברתי נעלם. הילדים חזרו לשחק בחוץ.
תארו לעצמכם עיירה שלמה שבה הילדים לא תקועים במסכים. לא בבית, לא בהפסקות בבית הספר, ואפילו לא כשהם נפגשים אחר הצהריים בגינה.
נשמע כמו מדע בדיוני? בכפר גרייסטונס (Greystones) שבאירלנד, זה הפך למציאות.
מה הם עשו?
ההורים שם הבינו דבר פשוט: הבעיה הכי גדולה בלהגיד "לא" לסמארטפון היא הלחץ החברתי. הילד מרגיש "חריג" כשכולם כבר בטיקטוק והוא לא.
אז מה הם עשו? הם פשוט החליטו ביחד.
כל שמונת בתי הספר היסודיים בעיירה, יחד עם ועדי ההורים, חתמו על אמנה משותפת: לא קונים סמארטפון לילדים עד גיל חטיבת הביניים (סביב גיל 12).
התוצאה?
הלחץ החברתי נעלם, כי "לכולם אין." הילדים חזרו לשחק בחוץ, לדבר אחד עם השני ולפתח קשרים חברתיים בעולם האמיתי. המורים מדווחים על שיפור בריכוז וברווחה הנפשית של התלמידים.
והכי חשוב — ההורים הפסיקו להרגיש כמו "הרעים" והתחילו להרגיש שהם מחזירים לילדים שלהם את הילדות.
היוזמה הזו כבר הפכה למודל לאומי באירלנד, ואפילו שר הבריאות האירי ממליץ עליה לכל המדינה.
ומה איתנו?
האם הייתם מסוגלים להתאגד עם כל ההורים בכיתה או בשכונה שלכם ולהחליט על "שביתת סמארטפונים" כזו? זה דורש אומץ, אבל אולי זה בדיוק מה שהילדים שלנו צריכים.
מרינה גלמן
מאמנת מנטלית לספורטאים צעירים, בני נוער והורים. לשעבר שחקנית כדורעף תחרותית, אמא של שלושה.